אודות

כפי שציינתי את דרכי הבוגרת התחלתי במדע. עשיתי דוקטוראט במכון וויצמן בתחום מרתק בגנטיקה של מחלת הסרטן . לאחר הדוקטוראט המשכתי לעסוק במחקר בתחום זה אבל למרות שחלמתי להיות מדענית כדי לעזור לאנשים להירפא הרגשתי כי קירות המעבדה סוגרות אותי יותר ויותר ומשהו חסר לי . כשהתחלתי את הדוקטוראט התגלה האונקוגן (גן מחולל סרטן ) הראשון ובמשך תקופה ארוכה היתה אאופריה באשר לסיכוי למגר את המחלה הארורה הזו . אבל השנים עברו ואחוז התחלואה רק עלה והצורך שלי לעזור לחולים ולראות תוצאות לא בא על סיפוקו . התחלתי לחפש תחליף שגם יספק את הצורך הזה וגם יהיה בעיניי אטרקטיבי מספיק כדי לוותר למענו על שנים של לימוד ועשייה .

בתהליך החיפוש חליתי במחלת תסמונת העייפות הכרונית CFS ומאחר ולרפואה הקונבנציונלית שהיתה חרותה על דיגלי באותה עת , לא היו פתרונות , נאלצתי לחפש בשדות אחרים וכך התגלגלתי להומיאופתיה . כמדענית ידעתי שאי אפשר לבנות תיזה על סמך נסיון מוצלח יחיד ועל כן עברו עוד מספר שנים של נסיונות נוספים של התוודעות לשיטה המופלאה הזו על אנשים ומקרים נוספים עד שהעזתי לחצות את הקווים והתחלתי בלימודי הומאופתיה

בתחילת הדרך אנשים הרימו גבה כיצד אני מעיזה לעזוב את מיגדל השן לטובת משהו בלתי מוכח מדעית ובלתי מוכר דיו . מאז עבר כבר למעל משני עשורים למדתי הומיאופתיה קלאסית בבית ספרו של ד"ר רוזנטל במשך 4 ש' ובהמשך גם לימדתי באותו ביהס . המשכתי ללמוד ולהשתלם אצל מיטב ההומאופתים בארץ ובעולם (שאנקראן ויג'קאר קולקרני- ההודים ,ויטולקאס , לו קליין,,וגה רוזנברג ועוד רבים וטובים ). אני חייבת לציין שהלימוד שלי בתחום זה לא נפל באיכות ובכמות מהלימוד שלי במכון וויצמן למדע. לימוד ההומיאופתיה הוא למעשה כולל גם הבנה של תהליכי גוף ונפש עמוקים ובמקביל הכרה עמוקה של התרופות ההומיאופתיות (רמדיס) השונות , מהי היכולת המרכזית של כל אחת מהן לרפא ומהי האבחנה המבדלת ביניהן וזה לימוד אינסופי ומרתק.

צר לי על כך שהמודעות לפוטנציאל הריפויי של ההומיאופתיה עדיין לא מספקת ואני חולמת שיגיע היום ובמחלקות בתי החולים יהיה גם מטפל הומאופת בצוות הטיפולי ... אבל בינתיים  אני מטפלת בקליניקה שלי (בתל אביב ובבית שמש ) ובמרפאה לרפואה משלימה בבית החולים שיבא .

אני נמצאת בשביל המטופלים ,זמינה עבורם בכל עת והתוצאות מדברות בעד עצמן. לכן בכל פעם שהמטופל מדווח על שיפור ניכר במצבו אין מאושרת ממני !